פסק-דין בתיק ת"א 1273-00

1. בפני הודעת צד שלישי אשר הוגשה על ידי עיריית תל אביב (להלן: "עיריית תל אביב" או "המודיעה") כנגד "אליהו" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח" או "אליהו" או "המשיבה").

העובדות הצריכות לעניין

2. התובענה נשוא ההודעה שבפני הוגשה בשנת 2000 על ידי דוד שחר ארג'י (להלן: "התובע") כנגד שירותי בריאות כללית וכנגד עיריית תל אביב בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתרשלותן כלפיו.

התיק התנהל בבית המשפט המחוזי ( בפני כב' השופט ש. ברוך ז"ל ), אשר בסופו של ההליך, ולאחר שמיעת ראיות דחה את התובענה.

התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון, ובסופו של יום התקבל הערעור באופן חלקי, באופן שהתובענה התקבלה כנגד עיריית תל אביב - המודיעה.

למען שלמות התמונה יצויין, כי בתיק זה הוגשה בקשה לדיון נוסף, אשר נדחתה על ידי בית המשפט העליון, ומשכך נקבע, כי על עיריית תל אביב לשאת במלוא נזקיו של התובע.

3. עיריית תל אביב הגישה הודעת צד שלישי כנגד אליהו חברה לביטוח- היא ההודעה אשר בפני , במסגרתה העלתה שלל טענות וביקשה לחייב את אליהו חברה לביטוח בע"מ בתשלום 11% מהנזק, בהתאם לחלקה מול שאר המבטחים, וזאת במסגרת חבותה על פי הפוליסה המכסה את אחריותה של המודיעה.

4. זה המקום לציין, כי הדיון פוצל באופן שראש וראשונה הוכרעה שאלת החבות של הנתבעים לפיצוי התובע (לרבות הגשת ערעור לבית המשפט העליון) ולאחר מכן אמורה הייתה להתברר הודעת צד שלישי.

לאחר פטירתו הטרגית של כב' השופט ש. ברוך ז"ל, הגיעו הצדדים להסדר דיוני , במסגרתו הוסכם, כי הצדדים יהיו רשאים להוסיף סיכומים משלימים לסיכומים המקוריים שהוגשו בתיק בשנת 2005, והתיק הועבר אלי לצורך מתן פסק דין בהודעת צד שלישי.

טיעוני העירייה

5. בסיכומים המקוריים טענה העירייה, כי יש לחייב את חברת הביטוח לשפותה בגין נזקיה. לדברי העירייה, הודעת צד שלישי שנשלחה לחברת הביטוח לא התיישנה, מה עוד שטענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה; יש לדחות את טענותיה של חברת הביטוח בדבר אי כיסוי ביטוחי; הימנעות מחיוב חברת הביטוח משיפוייה של העירייה מהווה התעשרות שלא כדין.

6. בסיכומים הנוספים שהוגשו במסגרת ההסדר הדיוני, טענה העירייה לקיומו של מעשה בית דין, וזאת נוכח מתן פסק הדין בת.א. (מחוזי מרכז) 1552-08-07 פלונית נ' עיריית תל אביב נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ( להלן: "עניין פלונית"). לדברי העירייה "מפסק הדין עולה, כי כל השאלות העומדות במחלוקת בין העירייה לבין הצד השלישי, אליהו חברה לביטוח בע"מ... נדונו והוכרעו לגופן במסגרת פסק הדין שניתן בסיום שמיעת הראיות, בין אותם צדדים, שהעלו את אותם טיעונים, לגבי אותה פוליסת ביטוח". (ההדגשות במקור - ד.ג.).

7. העירייה מסבירה, כי ההבדל היחיד בין התביעה דנן לבין עניין פלונית נעוץ בתקופת הביטוח. בעוד שהתובענה אשר בפני מתייחסת לתקופת הביטוח משנת 1976, מתייחס פסק הדין בעניין פלונית לתקופת הביטוח משנת 1978, ומשכך קיים בעניין אשר בפני מעשה בית דין, כהגדרתו בפסיקה.

8. עוד טוענת העירייה, כי "השאלה המשפטית היחידה הנדרשת להכרעה, גם בנידון וגם בעניין פלונית, היא שאלת חובתה של אליהו כחברת ביטוח משתתפת, להישמע להוראות המנהיג על פי הפוליסה, מכח מחויבותה בהתאם למצב החוקי עובר לתחילת תוקפו של חוק חוזה הביטוח, התש"ם-1980", ומשהוכחה זהות המנהיג, מחוייבת חברת הביטוח לילך על פי החלטותיו.

9. העירייה אף הפנתה לקביעותיו של בית המשפט בעניין פלונית על פיהן אין באי הצגת הפוליסה המקורית כדי להביא לדחיית התביעה; אין תחולה להנחיות המפקח על הביטוח; מדובר באירוע תאונתי; הפוליסה אינה מכסה רשלנות רפואית; וטענות נוספות.

10. נוכח האמור, עותרת העירייה לחיובה של חברת הביטוח בשיפוייה בסכום העולה כדי 11% מסכום פסק הדין נשוא הודעת צד שלישי אשר בפני, לרבות כל ההוצאות ובכללן עלות ניהול הודעת צד שלישי.

טיעוני חברת הביטוח אליהו

10. אליהו טוענת, כי איננה מנועה מהעלאת טענות נוספות על אלו המפורטות במכתב הדחייה מיום 17/1/02 (להלן: "מכתב הדחייה"), ומכל מקום, הנחיות המפקח על הביטוח אינן מחייבות את בית המשפט.

עוד טוענת אליהו, כי לא הוכח עצם קיומה של הפוליסה, ומכל מקום לא הוכח, כי האירועים נשוא כתב התביעה באים בגדר "אירוע תאונתי", ואם אינם כאלה, כי אז אינם מכוסים על פי הפוליסה.